<h1>ארחות חיים הלכ' סעודת פורים סימן ל"ד</h1>
<h2>דף עח:</h2>
אחרי צאתם מבית הכנס' שחרית מחלקי' מעות פורים ונותנין לכל מי שירצה לקבל ואין מדקדקין בדבר והכל להרבות שמחה ואין משנין מעות פורים לצדקה אחרת. ומגבת פורים לפורים ואין העני רשאי ליקח מהם רצועה לסנדלו. ויש אומרים שמותר העני לשנותה לכל מי שירצה. וכתב הר"מ נ"ע במקום שאין שם עניים יכול אדם לעכב מעות פורים שלו לעצמו וליתנם לכל מי שירצה ע"כ. ואותם בני אדם שנהגו בפורים לתת לעבדים ולשפחות העובדים בבית ישראל היה קשה בעיני לפי שנאמר ומתנות לאביונים בישראל נאמר ולא בעכו"ם והנוהג בזה קורא עליו ר' וכסף הרביתי לה וזהב עשו לבעל ולפי שמתחלה התחילו העניים המתביישים לשלוח התינוקות שלהם על ידי עכו"ם ומניקות להחזיר על פתחיהן של ישראל נהגו לתת למניקות ולשפחות לצורך התינוקות ואין מנהג בדבר זה ונראה כזורק אבן בים שנראה כנותן מתנות יום אף לעכו"ם.
